מאז פרוץ מגפת הקורונה אנשי מקצוע רפואי רבים חווים מצוקה נפשית עמוקה. לצד השחיקה המוכרת, צוותי הרפואה מתמודדים עם תופעה חדשה יחסית - פציעה מוסרית: מצב של תסכול, כעס וייאוש הנובעים מפגיעה ביכולת המקצועית לספק טיפול מיטבי למטופלים.
לחצים מצד ארגונים להעדיף שיקולים כלכליים על פני צרכי המטופלים, מדיניות ונהלים שאינם מאפשרים טיפול מיטבי, מחסור במשאבים וחשיפה לאלימות הם רק חלק מהגורמים לפציעה מוסרית.
תחושת חוסר האונים וחוסר היכולת למלא את החובה המקצועית מובילה לתסמינים קשים כמו תשישות רגשית, ניכור וחוסר יעילות. במקרים חמורים, פציעה מוסרית עלולה להוביל לשחיקה, דיכאון, חרדה ואף מחשבות אובדניות. לשם הטיפול בפציעה מוסרית דרוש שינוי תפיסתי. יש להגדיר באופן אחיד את התופעה ולהכיר בה לצד שחיקה, כך שרווחת המטופל תעמוד תמיד בראש סדר העדיפויות. העלאת המודעות בקרב אנשי מקצוע ומנהלים, פיתוח תוכניות תמיכה וביצוע שינויים מערכתיים שיאפשרו למלא את החובה המקצועית בלא פגיעה נפשית - אלו צעדים הכרחיים להתמודדות עם פציעה מוסרית.