מחקר זה בחן את הקשר בין השתייכות למיעוטים מיניים ומגדריים (SGM) לבין שחיקה תעסוקתית, סיפוק מקצועי, וכוונת עזיבה בקרב רופאים/ות ומתמחים/ות.
הנתונים נאספו באמצעות סקר שנערך ב-8 מוסדות רפואיים אקדמיים בארצות הברית בין אוקטובר 2019 ליולי 2021, וכללו שאלות על זהות מינית ומגדרית, שחיקה, סיפוק מקצועי ובריאות נפשית. מתוך 10,940 משתתפים, 386 רופאים (4.6%) ו-212 מתמחים (8.3%) זיהו עצמם כחלק מקהילות מיעוט מיניות ומגדריות.
ממצאים עיקריים:
בהשוואה לעמיתיהם שאינם SGM, הרופאים מהקהילות הללו דיווחו על רמות נמוכות יותר של סיפוק מקצועי (34.5% לעומת 40.4%) ורמות גבוהות יותר של שחיקה (47.4% לעומת 35.4%) וכוונת עזיבה (33.2% לעומת 30.9%).
גם בקרב מתמחים SGM נרשמו רמות נמוכות יותר של סיפוק מקצועי (29.9% לעומת 35.7%) ורמות גבוהות יותר של שחיקה (51.2% לעומת 40.9%).
הסיכון לשחיקה בקרב רופאים SGM היה גבוה ב-57% בהשוואה לעמיתיהם.
הסיכון לשחיקה בקרב מתמחים היה גבוה ב-47% בהשוואה לעמיתיהם.
נמצא גם כי רופאים SGM הראו נטייה גבוהה יותר לעזוב את עבודתם, בעוד שמתמחים SGM לא הציגו הבדל מובהק בנתון זה בהשוואה לעמיתיהם.
ממצאים אלו מצביעים על פערים משמעותיים ברווחה התעסוקתית בין רופאים ומתמחים מקהילות מיעוט מיניות ומגדריות לבין עמיתיהם, ומדגישים את הצורך בהתערבויות ממוקדות לצמצום הפערים ושיפור חוויית העבודה בקרב קבוצות אלו.