מחקר זה מתמקד בתופעת שחיקה בקרב עובדי בריאות, תוך בחינה של השפעת האוטונומיה התעסוקתית בהקשר של עמימות תפקידית וגיל העובדים.
החוקרים השתמשו בגישה אינטגרטיבית המשלבת את מודל דרישות-משאבי עבודה ותיאוריית ההתפתחות האנושית. המחקר התבסס על מדגם של 1,232 עובדי בית חולים, המשובצים ב-74 יחידות שונות. ממצאים עיקריים:
נמצא כי השפעת האוטונומיה על רמות השחיקה אינה אחידה, אלא תלויה במידת עמימות התפקיד ובגיל העובד.
באופן ספציפי, נמצא כי אוטונומיה תעסוקתית קשורה לרמות נמוכות יותר של שחיקה בהקשרים של עמימות תפקידית מתונה.
עם זאת, בסביבות עבודה בעלות אי-וודאות גבוהה, נמצא הבדל משמעותי בין עובדים צעירים למבוגרים. אוטונומיה נמצאה כמיטיבית יותר לעובדים מבוגרים, בעוד שעבור עובדים צעירים היא אף עלולה להשפיע באופן שלילי.
תרומתו העיקרית של המחקר טמונה בהבנה המורכבת יותר של הדינמיקה בין אוטונומיה תעסוקתית לשחיקה בקרב עובדי בריאות. באמצעות ניתוח רב-רמתי ושילוב שני מודלים תיאורטיים מרכזיים, המחקר מספק תובנות חדשניות להבנת ההקשרים המשפיעים על חוויית העבודה והשחיקה המקצועית.