הכתבה מתארת את הפערים המגדריים בהכנסות ובשחיקה בקרב נשים העובדות במערכת הבריאות, תוך התמקדות ב"אפליית האימהות" שמובילה להפרשי שכר משמעותיים בין גברים לנשים במקצועות הבריאות.
נשים מרוויחות בממוצע כ-75% מהמשכורות שמרוויחים עמיתיהן הגברים, כאשר במהלך קריירה של 40 שנה הפער עשוי להגיע ל-2 מיליון דולר. פער זה נובע בחלקו מבחירת נשים במקצועות עם הכנסה נמוכה יותר, כמו רפואת ילדים ורפואה משפחתית, שהן בעלות אופי התואם לעול האחריות על הטיפול במשפחה.
בנוסף, גם בתוך תחומים מקצועיים זהים, קיימים פערי שכר – נשים ברפואה פנימית ובכירורגיה מרוויחות פחות מגברים באותם תפקידים, למרות עבודה דומה. המגפה החמירה את האתגרים הללו, כאשר נשים במערכת הבריאות חוו עלייה בנטל הטיפול המשפחתי, דבר שפגע בתפוקתן המקצועית.
מעבר להיבטים הפיננסיים, מחקרים מראים כי נשים במקצועות הבריאות חשופות יותר לשחיקה ולמצוקה נפשית. הסיבות לכך כוללות חוסר סיפוק בעבודה, בריאות פסיכולוגית, ואיזון בין עבודה לחיים פרטיים, שבסופו של דבר מובילים לשחיקה, דיכאון וחרדה ואף למחשבות אובדניות במקרים קיצוניים.
כדי להתמודד עם פערים אלו, המחברת ממליצה על מתן תמיכה לנשים במערכת הבריאות, כך שיוכלו לשלב בין עבודה לטיפול בבני משפחה. כמו כן, מומלץ לשפר את סביבת העבודה וליצור מערכות תמיכה שיכולות להקל על נשים, לדוגמה באמצעות הבטחת גישה שווה לתפקידים קבועים והסכמי שכר הוגנים.