מחקר זה בחן את הפגיעה המוסרית בקרב עובדי מערכת הבריאות בתקופת הקורונה.
החוקרים השתמשו בשילוב של שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות כדי לבחון גורמים במקום העבודה ובהקשר הרחב יותר הקשורים לפגיעה מוסרית בשלב מוקדם של המגפה.
הם סקרו 14,145 עובדי מערכת בריאות פעילים בין מאי לאוגוסט 2020 וניתחו תשובות פתוחות מ-95 משתתפים שנבחרו באופן אקראי ודיווחו על פגיעה מוסרית.
ממצאים עיקריים:
סיכון הפגיעה המוסרית היה נמוך יותר בקרב עובדים שעבדו במרפאות חוץ או בבתי ספר מאשר בבתי חולים.
סיכון הפגיעה היה גבוה יותר בקרב עובדים שסיפקו טיפול קבוצתי, טיפלו בחולי קורונה מאומתים, חוו חוסר בציוד מגן אישי או סבלו מניגוד בין תפקידים.
הממצאים האיכותניים מדגימים כיצד גורמים חיצוניים כמו גם מדיניות ארגונית ותנאי עבודה השפיעו על הפגיעה המוסרית: חוויות הפגיעה המוסרית השפיעו על מחזור העבודה ועל טיפול בחולים, מה שעלול להוביל להשפעות שליליות נוספות מבחינה מוסרית.
החוקרים מסיקים שיש צורך במדיניות ארגונית שתשים את העובדים והמטופלים במרכז כדי למנוע פגיעה מוסרית בקרב צוותי רפואה. הם מציינים כי המחקר נערך בעיקר בקרב מדגם שבעיקרו מורכב מנשים ומאוכלוסיה לבנה, ועל כן ייתכן שהתוצאות לא יהיו תקפות עבור כל האוכלוסייה.