מחקר איכותני זה מתמקד בשחיקה בקרב רוקחים מנקודת מבטם של מנהיגים בקהילת הרוקחות (מנהלי בתי מרקחת, בעלי בתי מרקחת, ומנהלים ברשתות).
שש תמות מרכזיות עלו מהמחקר:
ניתוק בין הצוותים בשטח לבין מקבלי ההחלטות – קיים פער בין הצרכים היומיומיים של רוקחים לבין ההחלטות הארגוניות המתקבלות בדרגים הגבוהים.
עומס עבודה כבד – דרישות העבודה נתפסות כמכריעות ומשפיעות משמעותית על השחיקה.
שינוי תחום האחריות של הרוקחים – הרחבת התפקידים המקצועיים נתפסת בחשש, אך גם עם תקווה לאופטימיות.
חשיבות ההכרה וההערכה בעובדים – עובדים זקוקים להערכה והוקרה על פועלם כחלק ממניעת שחיקה.
שימוש במשאבים קיימים – נדרש מיקוד טוב יותר בניצול הכלים והמשאבים הקיימים להתמודדות עם עומסים ושחיקה.
אחריות מערכתית משולבת – ההתמודדות עם שחיקה צריכה לכלול גישות אישיות, ארגוניות, ומערכתיות במקביל.
החוקרים מסיקים כי שחיקה אינה ניתנת לפתרון רק באמצעים אישיים, כמו מודעות עצמית או הפסקות יזומות. נדרשת גישה כוללת המשלבת התערבויות מערכתיות וארגוניות, לצד שיפור ניהול עומסי העבודה ומתן משאבים מתאימים.
למאמר המלא >