כתבה זו בגרדיאן מספרת את סיפורה של ד"ר קארי קנינגהם, מנתחת בכירה ונשיאת האגודה לכירורגיה אקדמית, אשר חשפה את מאבקה האישי בדיכאון, חרדה והתמכרות בפני אלפי עמיתיה.
הכתבה מתארת את ההיסטוריה של הכשרת מנתחים, המבוססת על מודל שפיתח ויליאם הלסטד שסבל בעצמו מהתמכרות, ומדגישה את הקושי של רופאים לבקש עזרה בשל חשש מאובדן רישיון או מוניטין.
בנוסף, הכתבה מתארת את הלחץ הרב המוטל על מנתחים/ות, שיעורי ההתאבדות הגבוהים בקרבם, ותרבות השתיקה סביב בעיות בריאות הנפש במקצוע. קנינגהם איבדה חברה קרובה, כריסטינה ברקלי, להתאבדות, מה שהוביל אותה להחלטה לשבור את מעגל השתיקה.
קנינגהם, שהייתה שחקנית טניס מצטיינת בצעירותה, הפכה לרופאה מצליחה בהרווארד, אך סבלה במשך שנים מבעיות נפשיות שהסתירה. היא עברה משבר אישי שהוביל אותה לשתייה מוגברת. לאחר אירוע בו דיברה על מחשבות אובדניות, היא הופנתה להערכה מקצועית ונשלחה לשיקום. היא מתארת את תהליך ההחלמה כקשה ביותר, אך מרגישה שהפכה לרופאה טובה יותר בעקבותיו.
לבסוף, קנינגהם החליטה לחשוף את סיפורה בנאום הפרידה שלה כנשיאת האגודה, למרות הסיכונים המקצועיים. היא מאמינה שחשיפת הסיפור תוכל לעזור לאחרים ולכבד את זכרה של חברתה שנפטרה.