המאמר חוקר את הגורמים המקדמים אימוץ של "מיינדסט גדילה" לעומת "מיינדסט קבוע" בקרב מתמחים בסביבת הלמידה הקלינית, מנקודת המבט של המתמחים עצמם.
המחקר כלל ארבע קבוצות של משתתפים: שלוש קבוצות של מתמחים באונקולוגיה וקבוצה אחת של מתמחים בתחום החינוך הרפואי, סך הכול 16 משתתפים. הוא בוצע בגישה קונסטרוקטיביסטית, ובמהלכו השתמשו המתמחים במשחק לוח סימולטיבי בשם "Mindset", המדמה את האתגרים שהם נתקלים בהם במסגרת ההכשרה. לאחר המשחק התקיים דיון מונחה שהתמקד בגורמים המעודדים אימוץ של מיינדסט גדילה או מיינדסט קבוע בסביבה הקלינית. תמלילי הדיונים עברו ניתוח תוכן בעזרת ניתוח תבניות.
ממצאים עיקריים:
המחקר זיהה מספר גורמים המעודדים אימוץ של מיינדסט גדילה, ביניהם תשוקה למקצוע, שיתוף פעולה, חשיפה לתחומי קריירה מגוונים, ודמויות לחיקוי. לעומת זאת, גורמים כמו שחיקה ותחרות עידדו אימוץ של מיינדסט קבוע. גורמים מסוימים נמצאו כמעודדים את אחד משני המיינדסטים כתלות במידת האיזון שלהם, לפי עקרון "גולדילוקס" – כלומר, כאשר הם נמצאו בכמות מאוזנת, הם קידמו מיינדסט גדילה, אך כשהיו מוגזמים או חסרים, הם קידמו מיינדסט קבוע. גורמים אלו כוללים נחישות, הצלחות קודמות ומיקום הכשרה יחיד.
המחקר מדגיש את החשיבות של איזון והפחתה של תרבות התחרותיות הקבועה ברפואה, המקדמת מיינדסט קבוע. ממצאים אלה עשויים לעזור למעורבים בתחום לשקול אילו גורמים ניתן להגביר או להפחית כדי לעודד מתמחים לאמץ מיינדסט גדילה.