מחקר זה נועד לבחון מודל חיזוי ראשוני המתבסס על משתנים סוציואקונומיים ודמוגרפיים בסיסיים, במטרה לזהות תסמיני שחיקה בקרב מנהלי שירותי בריאות ועובדי תמיכה במרכז רפואי בעל משאבים מוגבלים.
המחקר בוצע כחתך פרוספקטיבי, והשתתפו בו השתתפו 76 נבדקים. ממצאים עיקריים:
34.21% הציגו רמות גבוהות של תשישות רגשית (EE)
42.11% הראו דפוסי דה-פרסונליזציה (DP) מוגברים
7.89% דיווחו על תחושת הישג אישי (PA) נמוכה
נמצא מתאם שלילי משמעותי בין הכנסה ביתית לבין רמות תשישות רגשית ודה-פרסונליזציה
מודלי החיזוי הציגו ביצועים מספקים בזיהוי גורמים סוציואקונומיים הקשורים לשחיקה, עם שיעורי טעות שנעו בין 7.68% ל-20.31%.
הממצאים מצביעים על כך ששחיקה נפוצה בקרב מנהלי שירותי בריאות ועובדי תמיכה במקומות עם משאבים מוגבלים, בעיקר בקרב בעלי הכנסות נמוכות. המחקר מדגיש את הצורך בפיתוח מדיניות שתשפר את תנאי העבודה והרווחה הכלכלית של העובדים, כדי להפחית את הסיכון לשחיקה. בנוסף, מודלים חזקים יותר לחיזוי עשויים לשמש כלי חשוב לזיהוי מוקדם ומניעה של שחיקה בהקשרים מסוג זה.