הטקסט עוסק בחשיבות של גישה מבוססת טראומה כדרך להתמודד עם שחיקה בקרב עובדי בריאות.
שחיקה היא משבר גובר בקרב עובדי בריאות, עם יותר ממחצית מהם שסובלים מסימפטומים. חשיפה לטראומות במהלך העבודה הרפואית, כמו חוויות דחק, אלימות ופציעה מוסרית, היא גורם מרכזי לשחיקה. גם חוויות טראומטיות מהילדות (ACEs) עלולות להגביר את הסיכון לשחיקה ופוסט-טראומה במקצועות הבריאות. גישות קיימות למניעת שחיקה התמקדו בעיקר בפתרונות ארגוניים, אך לא התייחסו באופן שיטתי להשפעות הטראומה.
טיפול מבוסס-טראומה הוא מודל ארגוני המכיר בהשפעות הטראומה, מנסה למנוע טראומטיזציה חוזרת, ומקדם החלמה ועמידות. ארגוני בריאות יכולים לאמץ גישה זו ברמות השונות - אישית, בין-אישית וארגונית - באמצעות הכשרות, סביבות עבודה תומכות, שיתוף בקבלת החלטות ועוד.
גישה מודעת טראומטה יכולה לשפר את האסטרטגיות הקיימות למניעת שחיקה, לקדם ריפוי, לחדש משמעות ולאפשר יותר שמחה בעבודה.