מחקר זה בחן את הקשר בין שחיקה נפשית לבין כוונות עזיבה בקרב מתמחות.
החוקרים התמקדו בנושא זה מתוך הבנה שרופאות נוטות לעזוב את מקצוען מוקדם יותר מעמיתיהן הגברים, תופעה שככל הנראה מתחילה כבר בשלב ההתמחות.
המחקר התבסס על ניתוח נתונים מסקר ארצי שכלל 1,017 מתמחות. ממצאים עיקריים:
רוב המשתתפות (77.5%) חוו רמות גבוהות של תשישות רגשית.
כחמישית מהמשתתפות (20.6%) דיווחו על כוונה כלשהי לעזוב את תוכנית ההתמחות שלהן לפני סיומה.
32.7% שקלו לעזוב את תחום התמחותן תוך שנתיים.
נמצא קשר חזק בין רמות התשישות הרגשית לבין כוונות העזיבה. מתמחות שדיווחו על סבירות גבוהה לעזיבה לפני סיום ההתמחות הראו ציוני תשישות רגשית גבוהים משמעותית בהשוואה לאלו שלא שקלו עזיבה. הפער בציוני התשישות הרגשית בין שתי הקבוצות עמד על 22.27 נקודות בממוצע.
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של טיפול בשחיקה כבר במהלך תקופת ההתמחות. הדבר עשוי לא רק לשפר את רווחתן של המתמחות, אלא גם להשפיע לחיוב על שימור רופאות במערכת הבריאות לטווח הארוך.