המחקר נועד להעריך את עמדותיהם של רופאי/ות משפחה בישראל כלפי האופנים השונים של טיפול במטופלים, כולל ביקורים פנים אל פנים ושיטות טלרפואה שונות.
במסגרת המחקר, 60 רופאים תיעדו 2,025 ביקורים. החוקרים ביקשו מהרופאים לתעד יום עבודה שלם ולענות על שאלון קצר לאחר כל ביקור. השאלות התייחסו לסוג הביקור (פנים אל פנים, מרחוק בזמן אמת [טלפון/וידאו], או מרחוק באופן א-סינכרוני [בקשות מקוונות]), לאיכות הנתפסת של הביקור, ולתחושות הרופאים בסוף כל ביקור. כמו כן, המשתתפים התבקשו לענות על שאלון לגבי עמדותיהם הכלליות כלפי האופנים השונים של ביקורים רפואיים וכיצד הם משפיעים על רווחתם ושחיקתם.
ממצאים עיקריים:
התפלגות הביקורים: קרוב למחצית מהביקורים היו פנים אל פנים, ואילו הרוב הנותר התחלק בין בקשות מקוונות ושיחות טלפון. פגישות וידאו היוו אחוז זניח מהביקורים.
איכות רפואית נתפסת: הרופאים העריכו את האיכות הרפואית של ביקורים פנים אל פנים כגבוהה יותר באופן משמעותי מביקורים מרחוק, הן עבור משימות רפואיות והן עבור משימות מנהליות.
גורמים משפיעים: לא נמצא קשר בין האיכות הרפואית הנתפסת לבין מאפייני המטופלים, הרופאים או המרפאה. עם זאת, נמצא כי חוסר התאמה של אופן הביקור לצורכי המטופל קשור לאיכות רפואית נתפסת נמוכה יותר.
תחושות הרופאים: נמצא קשר חזק בין תפיסת האיכות הרפואית של הביקור לבין תחושות הרופאים בסיומו. ככל שהאיכות הנתפסת הייתה גבוהה יותר, כך גם תחושות הרופאים היו חיוביות יותר.
עומס מנהלי: המחקר הדגיש כי חלק משמעותי מעבודת הרופאים מוקדש למשימות מנהליות ולרפואה מרחוק, מה שעשוי להשפיע על איכות הטיפול ושביעות הרצון של הרופאים.
המחקר מסיק כי חלק משמעותי מהביקורים מוקדש למשימות מנהליות ורפואה מרחוק, וכי רופאים מעריכים את איכות הביקורים פנים אל פנים כגבוהה יותר מביקורים מרחוק. המחברים ממליצים לקובעי המדיניות להתערב כדי לצמצם עבודה מנהלית, להפחית את העומס המנהלי ולכוון מטופלים לאופן הביקור המיטבי עבור תלונותיהם.