המחקר הנוכחי עוסק באירועים פוטנציאליים הגורמים לפגיעה מוסרית בקרב עובדים סוציאליים רפואיים, ובאסטרטגיות להקלה על פגיעות אלו.
החוקרים ערכו ראיונות עומק עם 75 עובדים סוציאליים רפואיים בטקסס, וניתחו את הממצאים באמצעות ניתוח תוכן מכוון.
הממצאים מצביעים על הצורך באסטרטגיות רב-רמתיות בפרקטיקה היומיומית של מערכת הבריאות: ברמת הטיפול הישיר, נמצא כי מערכות תמיכה פורמליות ובלתי פורמליות, כגון חונכות, הדרכה וייעוץ, יכולות להקל על הפגיעה המוסרית. בנוסף, שיתוף פעולה בין-מקצועי כן ושקוף עשוי לתרום לבטיחות פסיכולוגית של הצוות.
ברמה הארגונית, הפגיעה המוסרית הנובעת ממדיניות ונהלים פנימיים עשויה להיות מופחתת על ידי יוזמות חינוכיות ובניית תרבות אתית במקום העבודה, שמטרתן להפחית את הסטיגמה הקשורה לבריאות הנפש ולשפר את רווחת העובדים. ברמת המאקרו, פגיעות מוסריות הנובעות ממדיניות חברתית (כגון ביטוח ופערי בריאות) עשויות להיות מוקלות על ידי יוזמות סנגור למטופלים ופירוק מערכות דיכוי, במטרה להפחית לחץ וטראומה פסיכולוגיים.
המחקר מדגיש את חשיבות ההבנה של הנהלת בתי החולים כיצד תעשיית הבריאות בארצות הברית מעוררת פגיעות מוסריות בקרב כוח העבודה הרפואי. הוא ממליץ על יישום פרקטיקות ומדיניות רב-שכבתיות המתייחסות לטיפול בחזית, לאחריות ההנהלה והאדמיניסטרציה, ולתעשיית הבריאות בכללותה. זאת במטרה ליצור סביבות עבודה בטוחות פסיכולוגית ולעורר רפורמה מוסדית ברמת המאקרו באופן תפקוד מערכות הבריאות.