מחקר זה בחן את השפעתו של מודל שיתופי בשם COMPASS על קלינאים העוסקים בבריאות הנפש של ילדים ומתבגרים.
המודל פותח בעקבות העלייה בהפרעות בריאות הנפש בקרב ילדים ומתבגרים במהלך מגפת הקורונה, וכתוצאה מהקושי של קלינאים קהילתיים להתמודד עם הביקוש הגובר לאבחון וטיפול. COMPASS כולל קהילת פרקטיקה מקוונת עם מפגשים דו-שבועיים וייעוץ ראשוני ומשני עם פסיכיאטר ילדים מנוסה.
המחקר בדק את השפעת התוכנית על מגוון היבטים, כולל הביטחון העצמי של הקלינאים בניהול הפרעות נפשיות, יכולתם לנווט במערכת בריאות הנפש, ביטחונם באבחון ובמתן מרשמים לתרופות פסיכיאטריות. כמו כן, נבחנה ההשפעה על הפרקטיקה והרווחה האישית של הקלינאים, ועל תוצאות הטיפול במטופלים שהופנו לפסיכיאטר ילדים.
המתודולוגיה כללה סקרים לפני ואחרי ההשתתפות בתוכנית, ראיונות עומק עם מדגם מכוון של קלינאים, וניתוח יומן של פסיכיאטר ילדים על אופי ותוצאות הייעוצים. התוצאות היו מעודדות, עם שיעור השתתפות גבוה של 86% מהקלינאים במפגשים ובסקרים, כאשר הרוב המכריע (92%) המליץ על התוכנית לעמיתים.
הקלינאים דיווחו על עלייה משמעותית בביטחון העצמי שלהם בניהול מצבים שונים, במיוחד בטיפול בפגיעה עצמית. נרשם שיפור בידע על ניווט במערכת בריאות הנפש ובמתן מרשמים לתרופות. הניתוח האיכותני חשף שיפור ברווחת הקלינאים והפחתה בתחושות של בידוד מקצועי ושחיקה.
המחקר מצביע על כך ש-COMPASS קשור לשיפור משמעותי בביטחון העצמי של קלינאים בניהול בעיות בריאות הנפש של ילדים ומתבגרים, שיפור ביכולת הניווט במערכת בריאות הנפש, עלייה ברווחת הקלינאים, והפחתה בצורך בטיפול מתמשך על ידי מומחים.