המאמר עוסק בהשפעת השימוש בבינה מלאכותית על תופעת השחיקה בקרב רדיולוגים, ובודק האם השימוש בטכנולוגיה זו מסייע להפחית את השחיקה או שמא דווקא מחמיר אותה.
החוקרים ביצעו ניתוח נתונים ממדגם של 6726 רדיולוגים סינים, בגילאי 20-74, שהשיבו לסקר מקוון. הרדיולוגים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה שעושה שימוש קבוע בבינה מלאכותית (3017 רדיולוגים) וקבוצה שמשתמשת פחות בטכנולוגיה זו (3709 רדיולוגים).
הממצאים מצביעים על קשר חיובי בין השימוש בבינה מלאכותית לבין עלייה בשחיקה בקרב רדיולוגים. עם זאת, מדובר במחקר חוצה-זמן, ולכן לא ניתן לקבוע אם השימוש בבינה מלאכותית הוא שמוביל לשחיקה או שייתכן כי רדיולוגים שסובלים משחיקה עשויים לבחור להשתמש יותר בטכנולוגיה כדי להקל עליהם בעבודתם. בנוסף, נמצא כי השחיקה הייתה גבוהה יותר בקרב רדיולוגים צעירים, נשים, בעלי עומס עבודה גבוה, ואלה שמביעים קבלה נמוכה של הבינה המלאכותית.
המאמר מדגיש גם את הצורך בהבנה מעמיקה יותר של האינטראקציה בין אדם ומכונה כדי שניתן יהיה לנצל את יתרונות הבינה המלאכותית באופן אפקטיבי בהפחתת השחיקה.