המחקר עוסק בהשפעת השימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) סביבתית על שחיקה בקרב אנשי רפואה.
בינה מלאכותית סביבתית (Ambient AI), היא סוג של טכנולוגיית בינה מלאכותית המתמקדת בפעולה באופן "שקוף" או "לא מורגש" ברקע, תוך אינטגרציה טבעית בחיי היום-יום או בסביבות עבודה, כדי לספק תמיכה ולבצע משימות בצורה שקטה ואוטומטית. היא כוללת טכנולוגיות זיהוי דיבור ועיבוד שפה טבעית מתקדמות, מציעה גישה חדשה להפחתת העומס התיעודי על ידי יצירת סיכומי פגישות טיפוליות שהמטפלים יכולים לעבור עליהם ולהכניס לרשומות הרפואיות.
המחקר נערך כמשקיף לפני ואחרי השימוש בטכנולוגיה, וכלל 38 רופאים ומטפלים מתנדבים במרכז הרפואי של אוניברסיטת איווה, שהתנסו בכלי הבינה המלאכותית במשך 5 שבועות בסביבות אמבולטוריות. הכלי תמלל שיחות בין מטפלים למטופלים ויצר סיכומים ראשוניים שנבדקו והוזנו על ידי המטפלים.
תוצאות המחקר, שכללו מדגם של 35 משתתפים (92% מהשלמת השאלונים), הראו ירידה משמעותית במדדי השחיקה, עם שיפור במדד השחיקה החציוני מ-4.16 ל-3.16. שיעור השחיקה ירד מ-69% ל-43%. חלה ירידה משמעותית בציונים של התרחקות בין-אישית, אך במדדי עייפות מהעבודה לא נרשם שינוי מובהק. הסיפוק המקצועי הראה מגמת עלייה מתונה אך לא מובהקת סטטיסטית.
מסקנות המחקר מצביעות על כך שבינה מלאכותית סביבתית עשויה להפחית שחיקה ולשפר את הרווחה המקצועית של מטפלים על ידי הקלה על העומס התיעודי. יישום רחב יותר של טכנולוגיה זו עשוי להיות כלי אסטרטגי להתמודדות עם שחיקה במערכת הבריאות.