המאמר חוקר את השכיחות של תחושת בטיחות פסיכולוגית (PS) והשפעתה על שחיקה מקצועית ורצון לעזוב את מקום העבודה בקרב רופאים בניו יורק.
המדגם כלל רופאים במערכת בריאות הכוללת שמונה בתי חולים, עם 867 משתתפים מתוך 3086 רופאים פוטנציאליים (28.1%). מרבית המשתתפים היו מעל גיל 40, רובם נשים (51.9%), לבנים (60.0%) ונשואים/בזוגיות (80.4%), כאשר 53.7% מהם עבדו במחלקות אמבולטוריות ו-75.8% היו בדרגות אקדמיות של פרופסורים עוזרים או חברים.
ממצאים עיקריים:
57.6% מהרופאים דירגו את סביבת העבודה שלהם כבטוחה פסיכולוגית, כאשר תחושת בטיחות זו נעה בין 40.9% ל-69.9% בין הפריטים שנבדקו.
35.2% מהרופאים דיווחו על שחיקה, ו-13.4% דיווחו על כוונה לעזוב את מקום העבודה.
כל עלייה של סטיית תקן בציון תחושת הבטיחות הפסיכולוגית הפחיתה את הסיכוי לשחיקה ב-27% ואת הסיכוי לרצון לעזוב את העבודה ב-38%.
נשים חוו רמות נמוכות יותר של תחושת בטיחות פסיכולוגית בהשוואה לגברים.
המסקנות של המחקר מדגישות את הקשר החיובי בין תחושת בטיחות פסיכולוגית במקום העבודה לבין הפחתת שחיקה ורצון לעזוב את העבודה. המחקר ממליץ להשקיע בהכשרות בנושאי שוויון מגדרי וגיוון כדי לשפר את תחושת הבטיחות הפסיכולוגית, בעיקר בקרב נשים רופאות.