המחקר בחן את השפעתם של תהליכי העצמה, ייעוץ פסיכולוגי ותמיכה בקריירה על שביעות הרצון ומניעת שחיקה בקרב סטאז'רים בבית חולים שלישוני בישראל.
צוות החינוך של המרכז הרפואי שיבא סיפק לסטאז'רים תהליך מובנה של תמיכה אישית שכלל ייעוץ פסיכולוגי, ליווי מקצועי והערכה מתמשכת. הסטאז'רים התבקשו לספק משוב חודשי על שביעות רצונם, חוויית הלמידה שלהם ורמת ההשתלבות החברתית. הנתונים שהתקבלו הושוו לתקופה שקדמה להתערבות. במהלך תקופת המחקר, שנמשכה 18 חודשים, נאספו נתונים מ-423 שאלונים. לא היה מעקב ספציפי אחר כמות המתמחים שהשתתפו, מאחר שכל מתמחה יכל לענות מספר פעמים לאורך החודשים. ממצאים עיקריים:
נרשם שיפור משמעותי בשביעות הרצון של מתמחים במחלקות כירורגיות, ובפרט במדדי חווית הקליטה במחלקה, רכיש ידע ומיומנויות, מוטיבציה להמליץ לעמיתים על התמחות במחלקה ותחושת הקבלה מצד הצוות הסיעודי.
במחלקות הפנימיות נרשם שיפור בחוויית הקליטה, אך בתחומים אחרים נרשמה יציבות יחסית.
במחלקות הפדיאטריות שביעות הרצון הייתה גבוהה מלכתחילה ולא נרשם שיפור משמעותי.
במחלקות עם תקופת התמחות קצרה (רפואה דחופה והרדמה) לא נצפה שיפור משמעותי בשביעות הרצון.
נשים שסיימו לימודי רפואה בחו"ל הביעו שביעות רצון גבוהה יותר מרכישת ידע לעומת נשים שסיימו בישראל.
גם נשים וגם גברים שלמדו בחו"ל הביעו שביעות רצון כללית גבוהה יותר בהשוואה לבוגרי בתי ספר לרפואה בישראל.
שעות עבודה ארוכות זוהו כגורם עיקרי לשחיקה, נושא שעלה בכל המחלקות.
מסקנות המחקר מדגישות שתהליך משולב של הערכה, העצמה וייעוץ פסיכולוגי ותעסוקתי הוא בעל פוטנציאל לשפר את שביעות הרצון של סטאזרים ולסייע במניעת שחיקה בשלב מוקדם של הקריירה הרפואית.