המחקר בחן את ההשפעות של סביבת העבודה על בריאותם הנפשית של רופאים, תוך התמקדות בגורמי סיכון ברמה הארגונית והמערכתית.
המחקר התבסס על ראיונות מעמיקים שנמשכו בין 20 ל-25 שעות ותצפיות אתנוגרפיות של 90 שעות, שכללו צפייה בעבודתם של 14 רופאים מרקעים שונים, שלבי קריירה מגוונים, תחומי התמחות שונים, מגדרים שונים ורקע תרבותי מגוון. המחקר התמקד בשלוש מחלקות התמחות בבית חולים ציבורי.
באמצעות שימוש במודל הסוציו-אקולוגי (SEM), זיהו החוקרים מספר רבדים של השפעות על בריאותם הנפשית של הרופאים:
רמת המיקרוסיסטם: נמצא חוסר שליטה בקידום הקריירה, תחושת ניכור בשל מחסור בכוח אדם וחששות מטיפול במקרים מורכבים ביחס לרמת הניסיון.
רמת המזוסיסטם: נמצאו השפעות שליליות של עבודה במשמרות וצוותים מפוצלים, שהובילו רופאים לספוג לחץ למרות שחיקה כדי לשמור על אמינות מקצועית.
רמת האקסוסיסטם: זוהו עומסי מטופלים גבוהים תחת מגבלות זמן וקשיים גיאוגרפיים שהקשו על מתן טיפול, בשילוב עם עומס אדמיניסטרטיבי.
רמת המאקרוסיסטם: הודגש המסחור של מקצוע הרפואה, עם דגש על תאגידיות ותהליכים בירוקרטיים שפוגעים באוטונומיה המקצועית של הרופאים.
מסקנות המחקר מדגישות כיצד רופאים חווים שכבות מרובות של גורמים משולבים הפוגעים בבריאותם הנפשית, כאשר יכולת השליטה שלהם עליהם מוגבלת מאוד. החוקרים מציעים כי התערבויות חייבות להתמודד עם סוגיות אלה ברמה הארגונית והמערכתית, תוך זיהוי נקודות התחלה ספציפיות שעלו מתוך הנתונים שנאספו במחקר.