מחקר זה בוחן את ההשפעות של מגפת הקורונה על הרווחה הנפשית של עובדי מערכת הבריאות בתקופת המעבר לעולם שלאחר המגפה, דרך התמקדות בבחינת המנגנונים המתווכים בין לחץ נתפס לבין רווחה נפשית.
המחקר נערך בקרב 2,610 עובדי בריאות מ-22 בתי חולים בבייג'ינג, סין. המשתתפים מילאו שאלונים שבדקו את רמת הלחץ הנתפס, הרווחה הנפשית, השפעת אירועי הקורונה והיכולת למנטליזציה.
ממצאים עיקריים:
סימפטומים של טראומה הקשורים לקורונה ויכולת למנטליזציה מתווכים באופן עצמאי את הקשר בין לחץ נתפס לרווחה נפשית.
נמצא מודל תיווך סדרתי שבו לחץ נתפס גבוה יותר פוגע ברווחה הנפשית של עובדי הבריאות דרך הגברת חומרת הסימפטומים של דחק טראומטי, אשר בתורם קשורים ליכולת מנטליזציה נמוכה יותר.
ממצאים אלו שופכים אור על המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין לחץ נתפס לרווחה נפשית בקרב עובדי מערכת הבריאות. החוקרים ממליצים בחום לשלב מסגרת עבודה המבוססת על מנטליזציה יחד עם פרקטיקה מודעת-טראומה בעבודת מניעה והתערבות עם אוכלוסייה זו, הן במשבר הנוכחי והן במשברי בריאות עתידיים.