מחקר זה מתמקד בהשפעה של ניהול משאבי אנוש מוכוון-רווחה (WBHRM) על אחיות במערכת הבריאות.
המחקר מציג מודל חדשני שבוחן כיצד גישה זו משפיעה על שחיקה ופרואקטיביות של אחיות, ובסופו של דבר על איכות הטיפול בחולים.
המודל המוצע מתאר שני מסלולים מקבילים: במסלול הראשון, WBHRM מפחית את רמת השחיקה של האחיות על ידי הגברת תחושת המסוגלות העצמית שלהן בתפקידן. במסלול השני, WBHRM מגביר את תחושת האחריות של האחיות לשינוי, מה שמוביל להתנהגות פרואקטיבית יותר.
החוקרים משערים כי שילוב שני מסלולים אלה משפר את איכות הטיפול בחולים ברמת היחידה הרפואית.
המחקר נערך ב-128 מחלקות לא-אקוטיות ב-28 בתי חולים ציבוריים בטהרן, איראן. החוקרים אספו נתונים רב-רמתיים ודו-שלביים, כולל דיווחים ישירים מחולים, כדי להבטיח את דיוק ואמינות המחקר.
בנוסף, נבחנה גם ההשפעה של אישיות פרואקטיבית של האחיות על הקשרים המוצעים במודל.
תוצאות המחקר בדרך כלל תומכות בהשערות החוקרים, מה שמצביע על החשיבות של גישת WBHRM בשיפור הן רווחת העובדים והן ביצועי הארגון במערכת הבריאות. המחקר מציע תובנות חשובות לתיאוריה ולפרקטיקה בתחום ניהול משאבי אנוש בבתי חולים, ומדגיש את הפוטנציאל של גישה זו בשיפור איכות הטיפול.