מאמר זה בוחן את תופעת השחיקה בקרב עובדי מערכת הבריאות ואת התפקיד שממלאת תמיכה ארגונית בהפחתתה.
המאמר סוקר מחקרים שונים שבחנו את השפעות השחיקה ואת הפתרונות האפשריים לה. בעוד שרבים מהמחקרים התמקדו בפתרונות ברמת הפרט, כמו שיפור אורח החיים, ישנה הכרה גוברת בצורך בגישה רב-ממדית הכוללת גם שינויים ברמה הארגונית; מחקרים הראו כי שיפורים בגישות מנהיגות, כמו תקשורת שקופה, ציפיות ברורות וזרימת עבודה משופרת תרמו להפחתת סימני שחיקה.
המאמר מדגיש את חשיבות האחריות הארגונית כלפי העובדים. מחקרים הראו כי כאשר ארגונים מפגינים דאגה לרווחת עובדיהם, רמות השחיקה נמוכות יותר. שינויים ארגוניים שהוכחו כמועילים כוללים שיפור התקשורת בין עובדים, גמישות בלוחות זמנים, שיפורים בטכנולוגיה ובמערכות רשומות רפואיות אלקטרוניות, ותוכניות חונכות.
המאמר מסכם כי פתרון בעיית השחיקה דורש גישה משולבת הכוללת פתרונות ברמת הפרט וברמה הארגונית. הוא מדגיש את הצורך במחקר נוסף, במיוחד בנוגע להשפעת השחיקה על עוזרי רופא ועל ההבדלים המגדריים בחווית השחיקה.