בתי החולים ברחבי הארץ נאלצים להתמודד מאז מתקפת הטרור של חמאס בשבת בבוקר עם עומסים חסרי תקדים של פצועים. ארבעה רופאים מספרים על הקשיים שבטיפול בפציעות הקשות, הצורך להמשיך לתפקד גם תחת אש.
מרגע פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” בשבת בבוקר, מעל 3,000 פצועים (נוסף לכ־1,200 נרצחים) מטופלים נכון למועד כתיבת שורות אלה בבתי החולים השונים ברחבי הארץ, מספרים שלמרבה הצער עולים מדי יום ביומו ומלווים בבלבול ובאי־ודאות מצד רבים שמגיעים לבתי החולים בניסיון לאתר את בני משפחותיהם.
בתי החולים, שידעו לאורך ההיסטוריה לא מעט רגעים קשים, נאלצו להתמודד לראשונה זה שנים רבות עם עומסים וכמויות בלתי נתפסות של פצועים שזקוקים לטיפול מיידי בתוך הכאוס, תוך ניסיון לתפקד תחת הלחצים המקצועיים, אך גם הנפשיים שכרוכים בכך.
“בכל שנותיי במקצוע לא נתקלתי באירוע מהסוג הזה מבחינת הכמות”, מציין ד”ר אסף אקר, מנהל היחידה לטראומה אורטופדית בבית החולים סורוקה, שעובד ברציפות במשך ארבעה ימים בניתוח אחרי ניתוח ללא הפסקה. “כמו כולם התעוררתי מהאזעקה בבאר שבע בשבת בבוקר, והיה רצף אזעקות במשך כמה דקות, לא בדיוק הבנו מה קורה, אבל שלחתי וואטסאפ למנהל בית החולים שיעדכן אותי אם יש נפגעים כי חששתי שעם כזו כמות של טילים יכול להיות שחלק נפגעו, ואחרי כמה דקות הוא ענה לי: ‘תשמע, כדאי שתגיע, אנחנו במלחמה’.